הרובוטים לא באים, הם כבר כאן!

לפי דו"ח של מקינזי שפורסם בשנת 2017, 400-600 מיליון איש צפויים לאבד את עבודתם עד שנת 2030 כתוצאה משילוב של אוטומציה ובינה מלאכותית.

משבר הקורונה היה רק הקטליזטור למגמות קיימות בתעשייה: מצד אחד מעבר לאוטומציה ודיגיטל, והכחדה של דרכי עבודה מיושנות ולא יעילות מהצד השני.

במקום שיתפרש לאורך עשור, התהליך צפוי להתרחש תוך שנתיים או שלוש שנים בלבד. בבת אחת צפויים להשתחרר עשרות אלפי עובדים שלא יתאימו יותר לעבודה המשתנה.

ארגוני עובדים, למשל, חוששים – ובמידה מסוימת של צדק – ששילובם של רובוטים ומערכות חכמות עלול לפגוע בפרנסה ולהוביל לפיטורי עובדים, ולכן צריך להגביל תהליכי אוטומציה.

במהלך משבר הקורונה, ענפים לא טכנולוגים הוציאו מאות אלפי עובדים לחל"ת בעיקר בתחומים כמו מכירות, שיווק,

אדמיניסטרציה ואופרציה. עובדים "לא חיוניים" אלה קיבלו הצצה על מה עשוי להיות צופן להם העתיד, וכעת נאלצים לנתח מחדש את הערך שלהם בשוק העבודה, לחשוב על סט הכישורים הקיים שלהם ולהבין באיזה ארגז כלים הם חייבים להצטייד כדי להיות מוכנים לעתיד.

התהליך מתחיל בלדעת מהו סט היכולות שאנשים יצטרכו מחר, מהם החוקים החדשים ולהבין איפה אתם נמצאים מבחינת היכולות, מהי הצעת הערך הנוכחית שלכם, מהו מכלול היכולות, הכישורים והידע שלכם ובמה אתם צריכים להשתפר.

המיקוד בעתיד הקרוב יהיה יותר בכישורים – Skills ופחות במקצוע ספציפי כפי שהיה בעבר.